החלטה בתיק ע"מ 2586/09

ביום 16.6.09 נערך חיפוש בביתו של העורר, ונמצאו רובה ציד, תחמושת לרובה ציד וכן רובה מאולתר הדומה לרובה קרל גוסטב. העורר הודה בחקירתו כי המדובר בכלי נשק שהחזיק ברשותו, ובגין כך הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת אמל"ח שלא כדין.

בית משפט קמא הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ועל החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

ב"כ העורר טען כי העורר מצא את רובה הציד, עשה בו שימוש פעם אחת, ללא שהיו לו כוונות ביטחוניות כלשהן. כמו כן נטען כי העורר אמנם מצא גם את הרובה המאולתר והחזיקו בביתו אולם כלל לא ברור שהמדובר בנשק או נשק מסוכן, אלא ברובה מאולתר, דבר המפחית מאוד מהמסוכנות. עוד צויין כי הנשק הוחזק למטרות הגנה עצמית, שכן אביו של העורר הינו חלפן כספים אשר אויים בעבר ואף נורו לעברו יריות. בנוסף נטען כי העורר הינו צעיר נורמטיבי, נשוי ואב לתינוק, ואין הצדקה להמשיך ולהחזיקו במעצר.

התביעה הצבאית התנגדה לבקשת העורר, וציינה כי הלכת בית משפט זה הינה כי מקום בו אדם מחזיק נשק שלא כדין, הדבר מצביע על מסוכנות ומצדיק מעצר עד תום ההליכים. בנוסף ציינה התביעה כי במקרה זה ישנן מספר נסיבות לחומרה המצביעות כשלעצמן על המסוכנות, והן כי העורר מצא נשק בשתי הזדמנויות, ובכל אחת מהפעמים בחר לקחת את הנשק לביתו ולהחביאו שם. בנוסף ציינה התביעה כי העורר לא הסתפק בכך אלא אף הלך ורכש תחמושת לרובה הציד מאדם לא מוכר.

דיון והכרעה

אין מחלוקת בין הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה ועל כך שהעורר החזיק בביתו שלא כדין רובה ציד, תחמושת לרובה ציד, וכן רובה מאולתר הדומה לרובה קרל גוסטב.

המחלוקת היחידה בין הצדדים נוגעת לשאלת המסוכנות הנובעת מהעורר. כאמור, ב"כ העורר ניסה לשכנע כי אין במקרה זה כל מסוכנות, וכי לכל היותר המדובר במעשים שנעשו מתוך שילוב של חוסר אחריות וסקרנות. אין בידי לקבל טענה זו.

החזקת כלי יריה מלמדת ברגיל על מסוכנות. אין פירושו של דבר כי המשמעות הינה מעצר אוטומטי, אולם ככלל, מי שנוטל כלי נשק ומחזיקו ברשותו שלא כדין, ייעצר עד תום ההליכים אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות או חריגות.

במקרה שלפנינו אין נסיבות מיוחדות, אלא ההיפך הוא הנכון. המדובר באדם צעיר, אשר על פי דבריו שלו מצא נשק מסוג רובה ציד, לקח אותו לביתו ועשה בו שימוש פעם אחת לשם ירי לעבר ציפורים. יתר על כן, הוא אף רכש עבור נשק זה תחמושת וברור כי התכוון להמשיך ולהחזיק בו. אף אם ניתן לקבל טענה כי העורר מצא נשק אחד, תמוה מאוד כי העורר "מצא" גם נשק נוסף. גם את הנשק הנוסף נטל לביתו והחביאו שם.

מי ש"מוצא" כלי נשק, ומחליט כי מקומם בחזקתו, מלמד בכך על מסוכנותו. ברור כי העורר ידע שהמדובר בכלי נשק שאסור לו להחזיק בהם, ובכל זאת, כאמור, החזיקם ברשותו ואף עשה בהם שימוש.

אם ניתן היה לשקול חלופת מעצר לו דובר בהחזקת כלי נשק אחד, דומני כי כאשר עניין לנו באדם אשר החזיק בשני כלי נשק שונים, אין מקום לעשות כן. בנסיבות המקרה דנן, ובעיקר העובדה כי לא מדובר בכלי נשק אחד אלא בשני כלי נשק שונים ש"נמצאו" בזה אחר זה תוך פרק זמן קצר, יש להסיק כי קיימת מסוכנות שלא ניתן לאיין בחלופת מעצר.

לפיכך החלטתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, 8 ביולי 2009, ט"ז בתמוז התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: